Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 23b
מַתְנִי' הָרֵחַיִם שֶׁל פִּלְפְּלִין, טְמֵאָה מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה כֵּלִים: מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, וּמִשּׁוּם כְּלִי מַתֶּכֶת, וּמִשּׁוּם כְּלִי כְּבָרָה.
Traduction
MISHNA: The aforementioned pepper mill is a composite vessel, and each of its parts must be considered independently with respect to ritual impurity. It is susceptible to ritual impurity because of each of the three vessels of which it is comprised: It is susceptible to impurity because it is a wooden receptacle, it is susceptible to impurity because it is a metal vessel, and it is susceptible to impurity because it is a sieve.
Rachi non traduit
מתני' טמאה משום שלשה כלים. מקבלת טומאה על שם שלשה כלים נפקא מינה דאי נמי אזל חד שמא מינה טמאה משום אידך ובגמרא מפרש לה:
Tossefoth non traduit
מתני' משום שלשה כלים. פי' ואם נטמא זה לא נטמא זה אפי' בשעת מלאכה שהן כולן יחד הואיל וכל אחד ראוי למלאכה בלבדו ולא דמי למספרים של פרקים ואזמל של רהיטני דהתם הם מחוברים יותר בשעת מלאכה:
גְּמָ' תָּנָא: תַּחְתּוֹנָה — מִשּׁוּם כְּלִי קִבּוּל, אֶמְצָעִית — מִשּׁוּם כְּלִי כְּבָרָה, עֶלְיוֹנָה — מִשּׁוּם כְּלִי מַתֶּכֶת.
Traduction
GEMARA: A Sage taught: The lower section of the mill is susceptible to impurity because it is viewed as a receptacle, since the ground pepper descends into it. The middle section is susceptible to impurity because it is a sieve, as it serves to filter the pepper. Finally, the upper part, in which the pepper is actually ground, is susceptible to impurity because it is a metal vessel. Although it is not a receptacle, it is nevertheless susceptible to impurity, since it is made of metal.
Rachi non traduit
גמ' תחתונה. שמקבלת אבק הפלפלין כשנופל דרך נקבי המכבר:
משום כלי קבול. שכלי עץ שיש לו בית קבול הוא:
אמצעית. שהיא מקפת את המכבר משום כלי עץ לא מטמאה דאין קבולה קבול אלא חכמים גזרו טומאה על הכברה משום ארוג ואפי' אין המכבר של מתכת מטמאה משום כלי כברה ושלנו שהיא של מתכת ודאי טמאה משום פשוטי כלי מתכות:
ועליונה. שמכתשין ושוחקין בה הפלפלין טמאה משום כלי מתכות דמשום כלי עץ ליכא לטמויה דפשוטיהן טהורין אלא משום צפוי התחתון שהוא עיקר והעץ בטל אצלו:
Tossefoth non traduit
משום כלי כברה. פירש רש''י אע''ג שהיא של עץ ואין לה בית קיבול שאין נשאר בה כלל מכל מקום גזרו עליה משום ארוג ולא נראה דלא שייך ארוג במעשה של עץ כי אם [בצמר ופשתים ונראה לפרש] בכברה של סלתות דקאמר בירושלמי כברות של סלתות טמאה משום שיש עליה תורת כלי שמקבלת הסובין שאינן יכולין לצאת דרך נקבים והא דקאמר משום כלי כברה ולא קאמר משום בית קיבול ה''ק משום תורת קבול כלי כברה דחשיב קבול שלה כדפי':
מַתְנִי' עֲגָלָה שֶׁל קָטָן — טְמֵאָה מִדְרָס, וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים.
Traduction
MISHNA: A child’s wagon, with which he plays and upon which he also sits, is susceptible to ritual impurity imparted by treading. It is considered a fixed seat of the child, so that if the child is a zav and he sits on the wagon, it contracts the ritual impurity imparted by the treading of a zav. And this wagon may be handled on Shabbat, as it is considered a vessel. And it may be dragged on the ground on Shabbat only upon cloth, a stone pavement, or the like, as otherwise it would create a furrow when dragged, and one would be liable due to the prohibited labor of plowing.
Rachi non traduit
מתני' עגלה של קטן. שעושין לו לשחוק ויושב עליה ומטלטלין אותו עליה:
טמאה מדרס. אם התינוק זב נעשית העגלה אב הטומאה דמיוחדת לישיבה היא דהא סומך קטן עליה נמצאת שהיא מיוחדת לו לישיבה ואין אומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו דאילו לא מיחדא להכי לא הות אב הטומאה כדתניא יכול כפה סאה וישב עליה כו' (שבת דף נט.):
ונטלת בשבת. דתורת כלי עליה:
ואינה נגררת. בשבת:
אלא על גבי כלים. על גבי בגדים מפני שעושה חריץ בקרקע וחופר חייב משום חורש:
Tossefoth non traduit
עגלה של קטן. פירש הקונטרס שהקטן יושב בתוכה ולא נהירא דמאי קא משמע לן פשיטא הא אין לך כלי מיוחד גדול מזה לכך נראה לי דהיינו כלי שעושין לקטנים להתלמד להלוך והיא עומדת על שלשה אופנים ואוחז בה בידיו והיא מתגלגלת לפניו תמיד:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת.
Traduction
Rabbi Yehuda says: For this reason, no vessels may be dragged on the ground on Shabbat except for a wagon, which is permitted because its wheels do not make a furrow in the ground but merely press the earth down. Since no earth is moved from its place, this is not considered digging or plowing on Shabbat.
Rachi non traduit
מפני שכובשת. חריץ הנראה בהלוכה לא על ידי חפירה הוא אלא כובשת ודורסת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה מקומה נמוך אבל אינו זז עפר ממקומה:
גְּמָ' עֲגָלָה שֶׁל קָטָן — טְמֵאָה מִדְרָס, דְּהָא סָמֵיךְ עִלָּוַיהּ. וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עֲלַהּ.
Traduction
GEMARA: It is taught in the mishna that a child’s wagon is susceptible to ritual impurity imparted by treading. Why? It is because he leans on it. The mishna also teaches that this wagon may be handled on Shabbat. Why? It is because it has the status of a vessel, and one may handle a vessel on Shabbat.
וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. עַל גַּבֵּי כֵלִים — אִין, עַל גַּבֵּי קַרְקַע — לָא. מַאי טַעְמָא, דְּקָא עָבֵיד חָרִיץ. מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר.
Traduction
The mishna further teaches that a child’s wagon may be dragged on Shabbat only upon cloth. The Gemara infers: Upon cloth, yes, it is permitted; but directly on the ground, no, it is not permitted. What is the reason for this halakha? It is because he creates a furrow in the ground when he drags the wagon across it. The Gemara asks: In accordance with whose opinion is this mishna? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, who said: An unintentional act, i.e., a permitted action from which an unintended prohibited labor ensues on Shabbat, is prohibited, even though the person performing it does not have the prohibited labor in mind.
דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. (דִּתְנַן) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ.
Traduction
As, if it were in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, didn’t he say: An unintentional act is permitted, since there was no intention to perform the prohibited action? As we learned explicitly in a mishna that Rabbi Shimon says: A person may drag a bed, a chair, or a bench on the ground, provided that he does not intend to make a furrow. Even if one forms a furrow unwittingly, one need not be concerned, as this was not his intention.
Rachi non traduit
גמ' לעשות חריץ גרסינן:
אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין הַכֹּל נִגְרָרִין בְּשַׁבָּת, חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כּוֹבֶשֶׁת. מִפְּנֵי שֶׁכּוֹבֶשֶׁת — אִין, אֲבָל חָרִיץ — לָא עָבְדָא?
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, say the latter clause of the mishna as follows: Rabbi Yehuda says: No vessels may be dragged on the ground on Shabbat except for a wagon, because it merely presses the earth down. This is not prohibited as plowing because it does not create a furrow. This indicates that a wagon may be dragged on the ground on Shabbat because, yes, it presses the earth down, but it does not make a furrow. Since it has already been established that the first section of the mishna is also in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and there it appears that a wagon dragged along the ground makes a furrow, Rabbi Yehuda seems to contradict himself.
Rachi non traduit
כובשת אין. כובשת הוי אבל חריץ לא עבדא:
תְּרֵי תַנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
The Gemara answers: It must be explained that this is a dispute between two tanna’im who hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda but differ with regard to the content of that opinion. The first tanna holds that even a wagon makes a furrow, whereas the other tanna maintains in the name of Rabbi Yehuda that a wagon does not make a furrow.
Rachi non traduit
תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה. חד סבר העגלה נמי כשאר כלים דעושה חריץ בגרירתה שפעמים שאין האופן מתגלגל והוא נגרר וחופר ואידך סבר לא שכיח הכי ואינה אלא כובשת תחת גלגולה:


הֲדַרַן עֲלָךְ יוֹם טוֹב

Traduction
MISHNA: One may not trap fish from their ponds on a Festival even with the intention of eating them, as this falls into the category of hunting, a type of labor that is not permitted on a Festival. Nor may one place food before them, as it is not his duty to feed them; rather, they maintain themselves by eating smaller fish or different types of algae that grow in the water.
אֵין צָדִין דָּגִים מִן הַבִּיבָרִים בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין נוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.
Traduction
However, one may trap an animal or a bird from their enclosures [beivarim], as they are viewed as already captured, and therefore the action is not considered an act of hunting. And one may also place food before them as one does for other household animals.
Rachi non traduit
אין צדין דגים. אף על גב דשחיטה ואפייה ובשול מאבות מלאכות הן והותרו לצורך יום טוב טעמא משום דאי אפשר מערב יום טוב דשחיטה חייש למכמר בשרא פן יתחמם ויסריח אבל צידה אפשר לצודו מבעוד יום ויניחנו במצודתו במים ולא ימות ולמחר יטלהו:
ביברים. של דגים הן בריכות של מים שקורין ויביי''ר ביברין של חיה קרפיפות מוקפין גדר סביב וכונסין לתוכן חיות הבר ויולדות ומגדלות שם:
ואין נותנין. לפני הדגים מזונות ואפי' למאן דאמר נפש בהמה במשמע הני מילי דמזונותן עליך אבל דגים אפשר להם בלא מזונות שהם אוכלים שרשי עשבים וקרקע וגדול אוכל את הקטן:
Tossefoth non traduit
אין צדין דגים מן הביברין וכו'. פירש רש''י דאע''ג דאוכל נפש מותר היינו דוקא כגון בשול ואפייה ושחיטה דאי אפשר מערב יום טוב דיותר טוב פת חמה וגם בשול בי''ט ושחיטה שמא יסריח אבל צידה אפשר לצודו מערב י''ט ויניחנו במים במצודתו ולא ימות ולא נהירא כדמפרש בריש מכילתין (דף ג. ושם) גבי גזרה שמא יתלוש דאין לחלק באוכל נפש בין אפשר לעשותו מערב יום טוב לאי אפשר אלא דוקא במכשירין יש חלוק לכך נ''ל כפר''ח מקינו''ן שפירש לעיל [ביצה דף ג. סד''ה גזרה] משום דדמי לקצירה:
ואין נותנין לפניהם מזונות. פירש רש''י דאין מזונותן עליו דהם אוכלים עשב הנמצא במים וגם פעמים אוכלים עפר וגדולים אוכלים הקטנים ואפילו למאן דשרי מאך אשר יאכל לכל נפש (שמות י''ב:
ט''ז) דמשמע אפילו בהמה מכל מקום דגים לא הואיל ואין מזונותן עליך ותימה דבגמרא פריך ורמינהי ביברין של חיה ועוף אין צדין וכו' ומשני כאן בביבר קטן כאן בביבר גדול והשתא תינח מצידה לצידה תרצת שפיר אלא מזונות מאי תרצת דבמתני' אמרי' ונותנין לפניהם מזונות והתם אמרי' אין נותנין לפניהם מזונות לכך נראה לי דהא תליא בהא אי צידה מותרת מותר נמי ליתן לפניהם מזונות והכי פירושו אין צדין דגים מן הביברין וכו' ואין נותנין לפניהם מזונות גזרה שמא יצודם דהא צידה שלהן אין מותרת ביום טוב והשתא כשמתרץ בגמרא מצידה ממזונות נמי ניחא דהא בהא תליא ומכל מקום קשיא דמשמע הכא דהיכא דצידה שלהן אסורה אפילו לזרוק להם מזונות אסור ובפרק מי שהחשיך (שבת דף קנה: ושם) קאמר גבי דברים שאסור ליקח מהן למשדא קמייהו שפיר דמי ויש לומר דהתם מיירי בשבת דחמיר דאוכל נפש אסור ולא שייך למגזר שמא יקח מהן אבל הכא מיירי ביום טוב דאוכל נפש מותר גזרינן דלמא כשיתן להם מזונות שמא יצוד מהם:
אֲבָל צָדִין חַיָּה וְעוֹף מִן הַבִּיבָרִין, וְנוֹתְנִין לִפְנֵיהֶם מְזוֹנוֹת.
Traduction
Rabban Shimon ben Gamliel says: Not all enclosures are identical with respect to the halakhot of hunting. This is the principle: With regard to any animal
Rachi non traduit
אבל צדין חיה ועוף. המכונסים מאתמול קא סלקא דעתך השתא כיון דמוקפים גדר הוו להו כנצודין ועומדין אבל דגים נשמטין לחורים ולסדקים והויא צידה ביום טוב:
ונותנין לפניהם מזונות - בימי החורף צריכין מזונות ואף בימי הקיץ במקום דריסת בני אדם שאין עשבים עולים בו
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא כָּל הַבִּיבָרִין שָׁוִין. זֶה הַכְּלָל: כָּל
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source